בנם-יחידם של רוזה ומשה, נולד ביום י"ב בסיוון תרפ"ו (25.5.1926) בעיר איזמיר, תורכיה. אביו נפטר בטרם היוולדו. בהיותו בן תשע עלה עם אמו לארץ-ישראל והשניים התיישבו בחיפה. הוא למד בגימנסיה "ביאליק" וקנה לו שם של חבר נאמן, טוב-לב ונעים-הליכות; בעל סמכות ומקובל על חבריו. בשנת 1942 סיים קורס מ"כים בחג"ם (חינוך גופני מורחב) ובתור שכזה הדריך נערים בגימנסיה "ביאליק" ובבית-הספר המקצועי בסמ"ת שליד הטכניון; עם זאת הדריך גם בגדוד משוטטי בכרמל של צופי חיפה.

בשנת 1944 עבר משה קורס אלחוט והוצב לשירות הידיעות (ש"י) של ה"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות לקח בה משה חלק פעיל מאוד: החל בהגנת העיר התחתית של חיפה ובהמשך בפריצת הדרך לירושלים. כאשר שוחררה חיפה הועבר משה לחטיבת "גולני" ובה פעל כקצין גיוס של הגליל כולו. משם סופח למטה המשטרה הצבאית החוקרת. ביום ל' בשבט תש"ט (1.3.1949) נפטר משה ממחלה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אם ישישה, שלא זנח אותה אפילו בתקופות הקשות של שירותו הצבאי והיה לה תמיד בן דואג, אח ורע.